שונאות סיכומי שנה אבל חולות על סטריט ארט - 10 היצירות ברחוב שעשו לנו את שנת 2015. בחירת הסיירת.

עם תחילתה של השנה האזרחית חדשה, בחרנו את העבודות שעשו לנו את 2015. מתוך התהליך הזה התבהרו שלושה דברים: זו ללא ספק הייתה השנה של האמן Dede, שהסתיימה בתערוכת יחיד סנסציונית שלו בגלריה דן בתל אביב. ה-BFC הם קולקטיב הגרפיטי המטריף ביותר בעולם ו-Foma היא האישה הראשונה של האמנות האורבנית בישראל עכשיו, ולנצח.
 

אמנים: Brokenfingaz Crew | מיקום: בניין הקרטל, רחוב הנמל 10, עיר תחתית חיפה | תאריך: העבודה נעשתה בסוף שנת 2014 | מצב כיום: עדיין נמצאת | בחרה: ענבר פישר, מדריכת סיורים אורבניים בסיירת.
 

רבים מהחיפאים חשים גאווה חזקה לעירם. בתור חיפאית שורשית, אני יכולה לומר שגם אני קיבלתי בתורשה את הפטריוטיות החיפאית. את אותה "גאוות יחידה" ניתן לראות ברבות מעבודותיהם של צוות הגרפיטי החיפאי, קוקלטיב ה- BFC. העבודה הזו צוירה על מבנה הקרטל בסוף שנת 2014 לקראת פתיחת התערוכה “Sex Picnic”, שהשיקה את פעילותו של הקרטל כחלל אמנות ותרבות. העבודה עוסקת בשני נושאים מהותיים בחיי האדם ובתולדות האמנות – מין ומוות. שם העיר חיפה מופיע בהרבה מעבודותיהם של הצוות. בעבודה הזו מופיע שם העיר באנגלית Haifa. שם הצוות, "האצבעות השבורות", מופיע בעבודותיהם בשפות שונות. בעבודה הזו השם מופיע בערבית. זה מאזכר בעיניי את הרב-תרבותיות החיפאית המפורסמת. 

אמן: Dede | מיקום: רחוב 3361, שכונת פלורנטין, תל אביב | תאריך: העבודה נעשתה לקראת סוף שנת 2015 | מצב כיום: עדיין נמצאת | בחרה: ענבר פישר, מדריכת סיורים אורבניים בסיירת.

ישנם כמה אמני רחוב שעוסקים בעבודותיהם בנושא שקרוב לליבי – שמירת סביבה, חי וטבע. האמן Dede מתאר חיות שמשהו קרה להם; סנאי דו ראשי, ארנב ולידו חבית עם חומר רדיו-אקטיבי שנשפך, או העבודה הזו שבה מוצגים יעלים עשויים משברי עץ פגומים. היעל היא חיה שכמעט נכחדה מארצנו בשנות ה-60. כיום, אוכלוסיית היעלים בארץ התאוששה ויש יותר יעלים, אך רבים מהם מתקיימים בעיקר מהזבל של תושבי מצפה רמון והאזור. לכן, גם כאן, כמו במציאות הפחות ציורית אולי, היעלים עשויות מזבל, עץ במראה שאינו טבעי, שהיה אמור להיות עץ בריא כמזונם העיקרי. היעלים כאן במלחמה, ב"קרב יעלים". מתואר פה בעיניי גם הרצון לבריחה. Dede עשה את העבודה הזו לפני כמה חודשים. מיד התאהבתי בה ומאז אני שמחה להראות אותה בסיורים.

 

אמן: Sened | מיקום: מבנה הקרטל, רחוב הנמל 10, עיר תחתית חיפה | תאריך: העבודה נעשתה במהלך שנת 2015 | מצב כיום: עדיין נמצאת | בחרה: ענבר פישר, מדריכת סיורים אורבניים בסיירת.

"מבוגרים לעולם אינם מבינים בעצמם, ומייגע הדבר עבור ילדים לשוב ולהסביר להם דברים" [מתוך הספר "הנסיך הקטן"]. העבודה הזו נעשתה על-ידי האמן עדי סנד, אדריכל בוגר בצלאל, שעד כמה שאני יודעת – מעולם לא עסק באדריכלות. אבל ההשכלה שלו כאדריכל בהחלט בולטת בצורותיהם הגיאומטריות של הקופסונים שלו. העבודה הזו נמצאת על בניין הקרטל שבחיפה ומתוארת בה דמותו של הנסיך הקטן, דמות בדיונית מספרו המפורסם ביותר של הסופר הצרפתי אנטואן דה סנט-אכזופרי, אשר חושף בספר את השקפתו על חוסר ההגיון שמפגין המין האנושי לעתים, ועל האמיתות הפשוטות אותן נוטים לשכוח המבוגרים. פעמים רבות מופיעות עבודותיו של עדי סנד במרחב הציבורי בגובה עיניים של ילדים. בעיני, הוא מנסה להגיד לנו שגם הילדים הם חלק מהדיון הציבורי ושאולי עלינו, המבוגרים, לתת יותר משמעות לדבריהם ומחשבותיהם. כאן, הנסיך הקטן- הילד שלא גדל, שואל שאלות רבות ובוחן בעין ביקורתית את עולמינו, רוצה לעורר בילדים ובמבוגרים את הרצון לתהות, לשאול ואולי אפילו לנסות לתקן את העוולות שיש בעולם.

אמן: Dede | מיקום: רחוב שביל המרץ, אזור קרית המלאכה, תל אביב | תאריך: העבודה נעשתה לקראת סוף שנת 2015 | מצב כיום: עדיין נמצאת | בחרה: טלי קיים, מדריכת סיורי גלריות בסיירת.


בימי חמישי בערב, הגלריות של תל אביב פותחות תערוכות חדשות ומפיצות הזמנות והודעות לעיתונות בקרב אוצרים, סוחרי אמנות ואספנים כדי שיבואו להתרשם ולכתוב ביקורות. מדובר בסצנה די סגורה שבה הפרצופים חוזרים על עצמם וההזדמנויות לשיתוף פעולה מצומצמות למדי. באופן עקרוני, לאדם מן השורה אין מה לחפש שם. מדובר בערב עסקי שבו פעולת המינגלינג על כוס יין ומתאבן ביד לעיתים תופסת נפח יותר משמעותי מאשר האמנות עצמה, שכדי להינות ממנה באמת, מומלץ לחזור ביום אחר. לקראת תערוכת היחיד שלו "Don't Feed the Animals" בגלריה דן, האמן האורבני Dede השתמש במתאבנים שמלווים את מסורת הפתיחות כשיטת יח"צ חדשנית. הוא צייר מתאבנים יוקרתיים על נייר דק בסטודיו והדביק אותם בפינות רחוב שונות כרמזים מטרימים לתערוכה. המתאבנים הודבקו ברחובות מאזור הסטודיו של Dede בדרום העיר ועד לאזור של גלריה דן ברחוב בן יהודה בצפון תל אביב, שם הוצגה התערוכה. בתערוכה הוצגו אובייקטים בצורת המזאטים האלה, בלתי אכילים, מוגדלים לגודל ענק ובתלת מימד שעשויים מחתיכות זבל שהאמן אסף ברחוב ועטף בעיסת נייר. האמנות של Dede, שמוצגת גם ברחוב וגם בחללי אמנות פורמלים, היא ביקורתית וחדה כלפי התחום שבו היא נצרכת. 

אמנית: Foma | מיקום: רחוב העמל, אזור קרית המלאכה, תל אביב | תאריך: העבודה נעשתה בשנת 2009 | מצב כיום: עדיין נמצאת | בחרה: טלי קיים, מדריכת סיורי גלריות בסיירת.

היצירה ברחוב היא פעילות בלתי חוקית שמתקיימת לעיתים בשעות הקטנות של הלילה, שמזמנות כל מיני סכנות לנשים. אזור קרית המלאכה בדרום תל אביב נחשב בשנים האחרונות למתחם של גלריות טרנדיות וסטודיאות של אמנים בעלי שם, אך הוא גם מאכלס סוגים שונים של פעילות בלתי חוקית שהרשויות מגדירות כ"פשעים קלים" – זנות, סחר בסמים ואמנות רחוב. העבודה הזו נוצרה בשנת 2009 כשהאמנית Foma התגוררה סמוך לאזור קרית המלאכה. בכל פעם שיצאה מהבית, היא נשאלה על ידי גברים אם היא "עובדת". "כנראה שלנשים בשכונה הזאת יש מקצוע מאוד ספציפי", כתבה בחשבון הפליקר שלה, אליו העלתה את העבודה בשעתו. העבודה מציגה דמות נשית שמשלבת את רגליה ומרכינה ראש. היא נראית מושפלת ומפוחדת. הקו המיוחד של Foma חושף את כל השכבות שמהן הדמות עשויה ואפשר אולי להתייחס אליה כדמות "שקופה" ואת המלאכה שהיא עוסקת בה (סריגה או רקמה), כשקופה גם כן. אולי זו באמת אישה ש"עובדת" באזור אחרי שהגלריות נסגרות וכל האמנים הולכים הביתה. העבודה אמנם קיימת משנת 2009 אבל אני שמתי לב אליה בעיקר השנה, כשהתחלתי להדריך את סיורי הגלריות של הסיירת בקרית המלאכה. משהו בעבודה הספציפית הזו ובגוף היצירה של Foma באופן כללי, מאוד מרגש אותי. לאחרונה צויירו מסביבה כמה עבודות חדשות אשר תורמות לדעתי ליופיה, חשיבותה והרלוונטיות של העבודה הזו גם כיום.

אמן: Tipa Graphic | מיקום: רחוב יפו 30, חיפה (על מבנה "בית גלריה" לשעבר) | תאריך: העבודה נעשתה בסוף שנת 2014 | מצב כיום: עדיין נמצאת | בחרה: מאיה וינטרשטיין, מדריכת סיורים אורבניים בסיירת.

הדמויות בעבודותיו של האמן החיפאי Tipa Graphic עשויות בסגנון פנטסטי, שובבות ומלאות הבעה ורגש. הוא מפזר את הדמויות האלה ברחבי חיפה. בדרך כלל "חיי המדף" של העבודות שלו קצרים למדי, שכן הרבה מעבודותיו ברחוב נעשות בטכניקת paste up - מצוירות על גבי נייר או קרטון בסטודיו ולאחר מכן מודבקות על קירות ברחוב, כך שהן נתונות יותר לפגעי מזג האוויר. לצערנו ישנם גם נסיונות של העוברים ושבים לקחת עבודות של האמן מהרחוב, מה שהורס אותן. העבודה הזו מצוירת ישירות על הקיר ונותרה במצב טוב גם כיום. היא מצוירת על המבנה של "בית גלריה", שתיפקד עד שנת 2015 כחלל עצמאי לאמנות, מוזיקה, הופעות ותערוכות. חלק מהאמנים מנצלים את הבמה של הרחוב כדי להציג אמנות מורכבת, פוליטית ואפילו בוטה ופרובוקטיבית. אמנות ברחוב נוצרת מכל מיני מניעים. אני אוהבת את האמנות של Tipa Graphic במיוחד כי יחד עם זה שהיא מעניינת ואינטיליגנטית, היא גם פשוט יפה, נעימה, צבעונית ושמחה. נראה לי שהמוטיבציה העיקרית של האמן קשורה באופטימיות, שזה ערך שאני בהחלט מתחברת אליו. כיום, עד כמה שאני יודעת, המבנה אינו בשימוש אבל העבודה עדיין נמצאת, כפי שאני שמחה לגלות כל פעם מחדש, כשאני יורדת לכיוון העיר התחתית.

אמן: Erezoo | מיקום: רחוב מסדה, שכונת הדר, חיפה | תאריך: העבודה נעשתה בשנת 2015 | מצב כיום: עדיין נמצאת | בחרה: מאיה וינטרשטיין, מדריכת סיורים אורבניים בסיירת.

 

ארזו, יליד כרמיאל, התמקם במרחב החיפאי בעקבות לימודי אמנות. לפני כשנתיים פרץ מגבולות הדף והחל ליצור ברחוב מתוך רצון לבטא רעיונות שקשורים ליחסים בין אדם לאדם ובין אדם לסביבתו. ארזו בוחר בדימויים בעלי משמעויות אישיות וחברתיות כשלרוב הוא נוטה להשתמש בצבעוניות חזקה. הוא אמן שגם יוצא ממרחבו האישי על מנת לפתח קהילת אמנות איכותית ופעילה. רק בשנה האחרונה הוא לקח חלק בארגון ארבעה אירועי אמנות רחוב בחיפה. המשותף בין כל ארבעת הארועים האלה היה שיתוף הפעולה בין אמני הרחוב המקומיים והנגשת אמנות עצמאית איכותית לקהל הרחב. מבחינתי, שמדריכה סיורי גרפיטי רבים בשכונה, פועלו האמנותי והחברתי של ארזו מסתמן ככוח מניע לדברים טובים בעתיד. בזכות העבודה הזו שנעשתה בסגנון הציור הנאיבי, התוודעתי ליצירתו והתחלתי לעקוב אחריה. העבודה הזו נעשתה בשיתוף פעולה עם אמן הרחוב Swan והיא נמצאת ברחוב מסדה, סמוך לקפה הפינה.

 

אמנים: קולקטיב הגרפיטי החיפאי  Brokenfingaz crew | מיקום: ואדי ניסנאס, חיפה | תאריך: העבודה נעשתה בשנת 2014 | מצב כיום: עדיין נמצאת | בחרה: מאיה וינטרשטיין, מדריכת סיורים אורבניים בסיירת.

 

הברוקן פינגאז- הצוות והאגדה. חברי צוות הגרפיטי המצליח והמשגשג יכולים לזקוף לזכותם הצלחות רבות הכוללות הצגה בתערוכות בינלאומיות, הזמנות לפסטיבלים ואירועי אמנות ברחבי העולם ועוד. כל זאת תודות לכישרון אמנותי אינטליגנטי ואיכותי שבולט גם בזירה העולמית. למרות ההצלחה חובקת העולם לה הם זוכים, נראה שחברי הצוות שומרים פינה חמה לעיר הולדתם חיפה. הם מראים את אהבתם על ידי ביצוע יצירות מופת באופן עקבי בעיר. דוגמא אחת היא העבודה שעשו בואדי ניסנאס בשנת 2014. העבודה מתפרשת על מספר קירות ובה אלמנטים שמהווים חותם וסימן היכר לצוות כמו למשל דימוי האצבע השבורה, הספרות 04 (המייצגות את קידומת החיוג של חיפה) וכמובן ראשי התיבות של הצוות, BFC. מיקום העבודה בשכונת ואדי ניסנאס, בה מרבית התושבים הם ערבים, מגלם בעיניי את ערך הדו-קיום וחשיבותו בעיר. רבות יש לומר ועוד יאמר על הברוקן פינגאז, אך בשתי מילים ניתן לסכם - גאווה חיפאית.

 

אמנים:  Untay, Elna and Gab | מיקום: רחוב הנצי"ב פינת רחוב בן אביגדור, שכונת מונטיפיורי, תל אביב |תאריך: העבודה נעשתה בשנת 2015 | מצב כיום: עדיין נמצאת | בחרה: יעל שפירא, מפקדת הסיירת.

 

שכונת פלורנטין בתל אביב היא המרכז של גרפיטי ואמנות רחוב בישראל בה' הידיעה. גם באזור קרית המלאכה, ה"סוהו" היצירתי של תל אביב, אזור עתיר גלריות, חללי סטודיו ופעילות אמנותית, אמנות אורבנית היא תופעה טבעית למדי. אך אזור המוסכים שבין שכונת מונטיפיורי למתחם יד חרוצים בתל אביב, הוא אזור שלדעתי לא הרבה מכירים, בטח לא כאזור שנחשב לעשיר מבחינה אמנותית. התמזל מזלי להתגורר בשכונה בתקופה שבה התגורר בה גם האמן Untay, שמילא את רחובות האזור ביצירות מופת גדולות, יפות ולדעתי גם חשובות. עבודה אחת שהופיעה השנה היא עבודתו המשותפת עם הצמד הירושלמי Brothers of Light, האמנים Elna ו-Gab, אחים מירושלים. גוף היצירה של שלושת האמנים האלה עשיר בסמלים. סמל אחד שאהוב עליי במיוחד הוא הסמל של ה All seeing eye או Eye of Providence, עין ההשגחה האלוהית, סמל קדום שסימל בתחילת הדרך את האל המצרי Horus, בהמשך את אלוהים האב באמנות הנוצרית ולבסוף מצא את מקומו על כל דולר אמריקאי. הסמל, שמופיע לרב עטוף הילת אור וממוסגר בתוך משולש (או פירמידה), שימש בתקופות מסוימות כסמלן של אגודות סתרים מחתרתיות כמו למשל האילומינטי (Illuminati) או איגוד הבונים החופשיים. גם העולם של הגרפיטי ואמנות הרחוב מלא בחבורות סודיות שקוראות תיגר על הסדר הקיים. זו אולי הסיבה לכך שאותו סמל קדום זלג בסופו של דבר לעולם הסטריט ארט והתפשט בו. ניתן למצוא את הסמל הזה כיום בוריאציות שונות בהרבה עבודות של אמני רחוב בארץ ובעולם. בעבודות של האמן הירשולמי Elna הסמל כמעט תמיד מופיע, מעין סימן היכר של האמן.

אמנית: Foma | מיקום: דרך מנחם בגין, תל אביב | תאריך: העבודה נעשתה בשנת 2015 | מצב כיום: לא ידוע | בחרה: יעל שפירא, מפקדת הסיירת.

 

יום אחד כשהלכתי ברחוב מנחם בגין הסואן בתל אביב, נתקלתי בעבודה הזו שאת היוצרת שלה כמעט לא צריך להציג. האמנית האורבנית  Foma עוסקת הרבה בדימויים של הגוף הנשי ואיברים שלו. הנושאים הדומיננטים בשיח האמנותי שהיא מייצרת הם טשטוש גבולות מגדר, סטייה, הטרדות מיניות ויחסים בין אנשים – זוגות, משפחות ושבטים שלמים. הוגינה הנושכת [וגינה דנטטה, מלטינית – נרתיק משונן] היא סמל שגור בתולדות האמנות. הדימוי מתייחס לסיפור פולקלורי בו נאמר כי נרתיק של אישה מכיל שיניים והמשמעות האסוציאטיבית היא כי קיום יחסי מין עלול לגרום לפציעה או סירוס עבור הגבר המעורב. הסמל הותיק הזה זלג גם לאמנות של Foma בוריאציית סטריט מרעננת ומלאת הומור. בעבודה הזו מופיעות מצידי הדימוי האותיות GRL PWR – קיצור של צירוף המילים Girl Power, בעברית "כוח נשי". המוטו הזה מלווה גם אותנו, בנות הסיירת, לאורך כל הדרך.

 

Please reload

חזרה לאתר הסיירת

אל תחמיצו אף פוסט!

פוסטים אחרונים

עקבו אחרינו

  • RSS - Black Circle
  • Facebook - Black Circle
  • Google+ - Black Circle
  • Instagram - Black Circle
Please reload

אמנות רחוב, גרפיטי, אמנות אורבנית, אמנות רחוב בישראל, גרפיטי בתל אביב, גרפיטי בחיפה, הסיירת בלוג, תרבות אורבנית, אורבניזם, אמנות חברה וסביבה.

תגיות

Alternative Tel Aviv alternativetlv@gmail.com
© 2013 Yael Shapira All Rights Reserved

הסיירת סיורי אמנות tours@hasayeret.co.il
© התשע"ג - 2013 יעל שפירא כל הזכויות שמורות