הסגנון חייב למות: חתימה ושם עט באמנות אורבנית

September 26, 2016

מספרים שאספן האמנות אנרי קונוילר פגש את פיקאסו יום אחד בבית קפה בפריז. "פיקאסו פיקאסו!" קרא לעברו קונוילר. "תהיה חבר, צייר לי טורו. הנה, קח מפית". פיקאסו, שלא רצה להרגיז את אחד מאספני האמנות הכי חשובים שלו, עשה את שהתבקש, צייר שור לתפארת על גבי המפית וחתם.

בחלוף כמה שבועות, קיבל האספן בדואר חשבונית מהאמן על סך 70,000 פרנק. "ככה? חושב שאני פראייר עשיר?" חשב לעצמו האספן. "אקח אותו לבית משפט!" הגיעו השניים מול שופט בבית הדין. "כבוד השופט" התחיל קונוילר בטענתנו. "לקח לאמן בדיוק 5 שניות לצייר את השור הזה. הייתי לידו. על מה בדיוק הוא מחייב אותי בסכום של 70,000 פרנק?" "פיקאסו", שאל השופט, "כמה זמן לקח לך לצייר את הציור הזה?" פיקאסו חשב, חייך ואז השיב:
"5 שניות - וכל חיי." 

אמנים פלסטיים עומלים על כתב ידם האמנותי הייחודי במשך כל הקריירה שלהם. לחתימתו של אמן ידוע יש ערך רב שבא לידי ביטוי גם בערך כלכלי גבוה לו זוכה כל עבודה שחתומה על ידי האמן. בתחום של אמנות אורבנית, החתימה נקראת גם טאג (Tag), שם הרחוב והחתימה של האמן, שהיא ברב המקרים שם בדוי. חלק מהחתימות האלה הם שמות בעלי משמעות שקשורה לתוכן של יצירות האמנות עצמן ולנושאים השונים שהאמן דן בהם ביצירתו.

מלבד החתימה של כל אמן רחוב כאינדיבידואל שפועל במרחב, ישנן גם חתימות לצוותים השונים העוסקים בגרפיטי. הנוהג של עבודה בקבוצה מאוד רווח בתחום יצירה זה. באופן מסורתי, הטאג או החתימה של קולקטיב גרפיטי תהיה מורכבת משלוש אותיות שיוצרות ראשי תיבות. למשל, קולקטיב הגרפיטי הישראלי SMD – ראשי תיבות של Style Must Die בתרגום חופשי: הסגנון חייב למות. 

אחד המייסדים של קולקטיב הגרפיטי SMD ומהדמויות הדומיננטיות בו עד היום, הוא האמן האורבני הידוע Klone אשר מוכר בין היתר בזכות דמות שמאפיינת את היצירה שלו - מעין יצור כלאיים שהוא היבריד בין סוג של חיה לבין בן אנוש, שמסמל, אולי, את האלמנט של הניכור בחברה העכשווית בה אנו חיים; כמעט הכל מיוצר כיום באופן תעשייתי ודיגיטלי, איבדנו את האותנטיות ואת האינדיבידואליזם בחברה בה כולם רק רוצים להיות כמו כולם. הפכנו לשיבוט של בני אנוש ואיבדנו את הקשר לטבע. זה יכול להתקשר גם לשאלות פנים אמנותיות לגבי הסוגיה של מקוריות, כאשר מתקופת הפופ ואילך אנחנו כמעט ולא מדברים על עבודת מקור אלא על אמנות שמיוצרת פעמים רבות במאסות, באופן תעשייתי, מה שלעיתים משפיע גם על הערך האמנותי והכלכלי של היצירה. מה שאנחנו משלמים עליו כאשר אנחנו רוכשים אחד מאלפי עותקים של הדפס של האמן אנדי וורהול הוא למעשה במידה רבה השם, החתימה "אנדי וורהול". על אותו הדפס בדיוק שעשה סטודנט מתחיל לתקשורת חזותית לא היינו משלמים אפילו שקל.

מה שאני רוצה לטעון בפוסט הזה ומה שטענתי בהרצאה בנושא בכנס ירושלים לאמנות שהתקיים במסגרת פסטיבל מנופים, הוא שאצל אמנים רבים, החל מפיקאסו וכלה באמנים צעירים שפועלים כיום, ובמיוחד בתחום של אמנות אורבנית, לחתימה הכתובה מתלווה לעיתים גם דימוי שהוא דימוי חוזר ומאפיין במכלול יצירתו של האמן (או האמנית) ושהדימוי הזה מתפקד גם כמו סוג של חתימה ויזואלית. חתימה גראפית שאינה טיפוגראפית. או במילים יותר פשוטות - חתימה שהיא ציור ולא טקסט. 

במקרה של Klone למשל, יש המזהים את החתימה "Klone", שהיא למעשה המילה האנגלית "שיבוט" (Clone) בשגיאת כתיב מכוונת (נאמר לי שכך גם מאייתים ברוסית את המילה "ליצן" אך איני דוברת רוסית ואני לא יודעת בוודאות לגבי זה) אבל הרבה יותר אנשים מזהים את היצור או הדמות שהיא Klone (לפחות מבחינתם של הצופים) - יצור הכלאיים המפורסם שהוא בעל אסתטיקה מובחנת ומזוהה עם האמן אפילו יותר מהחתימה הכתובה שלו. אותה דמות הופיעה לראשונה ברחובות תל אביב בסביבות השנים 2005-2004 ומאז ועד היום, יכולים אוהדיו של האמן לעקוב אחרי האבולוציה של הדמות והסיטואציות השונות שהיא עוברת ביצירות ובתקופות שונות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מעניינת בתולדות האמנות האורבנית, כאשר היא למעשה עוברת את שלבי ההתמסדות האחרונים שלה. נכון, גרפיטי ואמנות רחוב שנעשים ללא אישור על גבי רכוש ציבורי עדיין נחשבים לפעילות בלתי חוקית ברב העולם, ואולי זו הסיבה שבמקור אמנים הסתתרו מאחורי שם רחוב, פסאודו-שם או שם עט אם נרצה, שמאפשר להם להציג את האמנות שלהם במרחב מבלי לשאת בהשלכות המשפטיות. אבל כיום, עם התמסדותה של התנועה האמנותית הזו והפיכתה ללגיטימית, ובמיוחד ב"מדינת תל אביב", ישנה העלמת עין ואפילו עידוד מצד הרשויות לגבי אמנות ברחוב אשר בעל כורחה מטפחת את אזורי העיר הנחשלים והמוזנחים, מחזקת את תדמיתה הצעירה והטרנדית של העיר ואפילו משפיעה על הגירה של אוכלוסיה שבעה יותר אל השכונות העניות והפריפריאליות. מי לא רוצה לגור בשכונה צעירה ובועטת שמקושטת כולה בעבודות של אמני רחוב ידועים, ששווי עבודות הסטודיו שלהם מגיע לפעמים לעשרות אלפי שקלים? חלק מהאמנים האלו התפרסמו מאוד בחלוף השנים וכיום כמעט כולם יודעים מיהם. מה גם שהם מזוהים עם כתב יד אמנותי וחתימה ייחודית שמאפשרים לעקוב אחרי העבודות ולהצליב בינן לבין הנוכחות שלהם באינטרנט. כלומר אפשר בקלות "לגלות אותם". אז מדוע הם עדיין מסתתרים מאחורי שמות הרחוב שלהם? אז זהו, שחלקם עוברים כיום להציג ולחתום בשמם האמיתי.

כשהאמנית אנה מירקין עשתה את העבודה הזו באזור קרית המלאכה בדרום תל אביב בסביבות שנת 2009 (העבודה אגב נמצאת שם עד היום במצב טוב למדי), היא עדיין הייתה מוכרת בשם הרחוב שלה Foma וחתימתה הייתה מלווה בסמל של לב.

במשך שנים Foma חתמה כך על עבודותיה, הן במקרה של עבודות ברחוב והן במקרה של עבודות שהוצגו בחללי האמנות הרשמיים - המוזיאונים, הגלריות וירידי האמנות. בין היתר היא הציגה בתערוכות בחללי אמנות ידועים מאוד כמו למשל במוזיאון חיפה לאמנות, בגלריות נחשבות בארץ ובחו"ל ואפילו ייצגה את ישראל ביריד האמנות הבינלאומי ארט בייג'ין בשנת 2013. בכל המקרים האלו היא הציגה את עבודותיה תחת השם והחתימה Foma. אבל מוקדם יותר השנה היא הציגה בתערוכה קבוצתית לצד 4 אמניות נוספות בחלל האמנות גבירול, לראשונה תחת השם אנה מירקין. 

מדוע בחרה האמנית שנחשבת לאשה הראשונה של אמנות אורבנית בישראל לזנוח את שם המותג המזוהה איתה ולהציג תערוכה תחת שם שבו היא פחות מוכרת, גם אם זה שמה האמיתי? אין תשובה חד משמעית לעניין הזה. מה שכן, במשך השנים ניתן היה לראות מגמות שונות בעניין החתימה והתיארוך של אמנות ברחוב - היו שנים בהן אמנים לא חתמו או תיארכו את עבודותיהם כלל, לאחר מכן פתאום ראינו תיארוך כמעט אובססיבי של עבודות במרחב הציבורי עד לרמת החודש, עם או בלי חתימה, שנים בהן החתימה נשארה לבד בלי תאריך והמגמה הנוכחית - אמנים שחותמים בשמם האמיתי במקום בשם הרחוב שלהם, עליו הקפידו במשך שנים. בכל מקרה, אני סבורה שעד היום רב שוחרי אמנות הרחוב מזהים את מירקין בעיקר בחתימה Foma או בדימוי של הוגינה הנושכת, שהוא אמנם דימוי שגור בתולדות אמנות, אבל כשהוא מופיע ברחובות תל אביב באסתטיקה האופיינית לעבודות של מירקין ובהינתן ידע מקדים לגבי הערכים הפמיניסטיים באמנות שלה (מי שעוקבים יודעים), אי אפשר להתבלבל. הואגינה הנושכת בהקשר של אמנות רחוב בתל אביב היא מעין חתימה חזותית של האמנית שעד לא מזמן הייתה ידועה בשם 3> Foma.

ראוי להזכיר בהקשר זה גם את האמן אדם יקותיאלי, קרוב לודאי האמן הישראלי הכי מוכר בתחום של אמנות אורבנית, אשר היה ידוע עד לא מזמן תחת השם Know Hope והשנה, בדומה למירקין, התחיל להציג את האמנות שלו תחת שמו האמיתי.

השפה האיקונוגרפית והאמנות של יקותיאלי באופן כללי, עברו שינויים רבים בשנים האחרונות כך שיש מקום להרחיב עליו בפוסט נפרד ואעשה זאת בקרוב, אני מבטיחה. אבל כעת אני רוצה לסכם את הפוסט הנוכחי עם חתימתו החזותית של האמן בועז סידס, אשר כיום מוכר מאוד תחת שמו האמיתי, אך בתחילת הדרך היה מוכר בעיקר בשם UNTAY וידוע במיוחד בדימוי של הבנדנה. 

סידס היה מהמעצבים הגראפיים של המהפכה החברתית בשנת 2011. באותה שנה הוא הציג תערוכת יחיד שכללה בין היתר עבודה בה מתוארות דמויות לבנות חסרות פנים מנופפות בכריות ועל פניהן קשורות בנדנות אדומות. העבודה הזו הפכה לעבודה איקונית בגוף היצירה של האמן והבנדנה, שהשתחררה מהדמות ומהגלריה וקיבלה חיים משל עצמה, הפכה למעין חתימה חזותית שמהדהדת את החתימה הטקסטואלית UNTAY, שם שמרמז על משהו משוחרר, זורם ולא מהודק, כמו הבנדנה שמרחפת על קירות תל אביב. דרך אגב, סידס היה גם מי שהסב את תשומת ליבי לעניין הטאג החזותי של אמנים אורבניים ולו התודה על התובנה החשובה הזו.

ברב התמונות שצירפתי לפוסט הזה מצולמות עבודות מאזור קרית המלאכה בדרום תל אביב, אזור שהוא קרקע פוריה לכל סוג של יצירה בשנים האחרונות, ובמיוחד ליצירות אמנות אורבנית. והעבודות האלה נמצאות שם עד היום. בסיור גרפיטי ואמנות רחוב שאדריך באזור ביום שישי הזה, אתייחס בהרחבה לנושא החתימה הויזואלית של אמני הרחוב הידועים ביותר ויחד נעקוב אחרי הטאגים החזותיים של Foma, Know Hope, UNTAY, האמן Dede שידוע בדימוי הפלסטר המוכר שלו ואמנים אחרים שהגיעו מחוץ לתל אביב, כמו למשל UNGA מקולקטיב הגרפיטי החיפאי המפורסם ה-BFC. כמובן שנעקוב גם אחרי הדמות המפורסמת של האמן Klone, שהיא כיום אחד האייקונים הכי מוכרים בעולם בתחום של אמנות אורבנית, וננסה לענות על השאלה מדוע כשפיקאסו מצייר שור על מפית, הוא זכאי לקבל 70,000 פרנק לפחות. 

הסיור יתקיים ביום שישי, ה-30/9/16, בשעות 12:30-11:00 
מחיר למשתתף/ת בסיור: 100 ש"ח. ההרשמה עד יום רביעי ה-28/9/16. 
להרשמה לסיור נא ללחוץ כאן.


 

 

 

Please reload

חזרה לאתר הסיירת

אל תחמיצו אף פוסט!

פוסטים אחרונים

עקבו אחרינו

  • RSS - Black Circle
  • Facebook - Black Circle
  • Google+ - Black Circle
  • Instagram - Black Circle
Please reload

אמנות רחוב, גרפיטי, אמנות אורבנית, אמנות רחוב בישראל, גרפיטי בתל אביב, גרפיטי בחיפה, הסיירת בלוג, תרבות אורבנית, אורבניזם, אמנות חברה וסביבה.

תגיות

Alternative Tel Aviv alternativetlv@gmail.com
© 2013 Yael Shapira All Rights Reserved

הסיירת סיורי אמנות tours@hasayeret.co.il
© התשע"ג - 2013 יעל שפירא כל הזכויות שמורות