עיצוב מיקרו אורבני והשפעתו על נוכחותנו במרחב

December 12, 2016

בשנת 2014 דניאל קורסיה מ YAHOO LABS הוציא לפועל רעיון שהיה לו למיפוי שבילי ההליכה בלונדון באופן שעליו לא חשבו קודם לכן. הוא השתמש בחוכמת ההמונים ובתיוגי תמונות וציוצים על אובייקטים הפרושים לאורך מפת לונדון – מקומות היסטוריים, מבנים, ספסלים, צמחייה וכדומה, ומיפה לפיהם את השבילים המהנים ביותר להליכה בפרויקט שנקרא HAPPY MAPS. קורסיה הציע לתושבי לונדון לבחור את נקודת היציאה וההגעה, ובתמורה איתר עבורם, בעזרת אלגוריתמים משוכללים שפיתח, את השביל הכי מעניין, יפה, מרגש ומהנה ללכת בו, גם אם לא הכי קצר. האלטרנטיבה הרגשית למיפוי העירוני בעזרת בנק רגשות וערכים ויזואלי, היוותה חידוש מרענן שמסמל מגמה ברורה בהתייחסות לחיבה כלפי מרחב הציבורי – האפקטיביות התכנונית נדחקת מעט עבור עולם של רגשות, תחושות וזיקה אישית לאלמנטים המצויים במרחב. התכנון האורבני הראשוני מהווה נקודת מוצא בלבד להתפתחות אורגנית של מרחב ציבורי והינו רובד אחד מכלל הרבדים המשפיעים על האופן בו המרחב הציבורי נתפס בעיננו ועל רגשותינו כלפיו. הדינמיקה האנושית במרחב מכתיבה קצב, השתנות, ומענה לצרכים ורגשות. הגדרת הזהות האמיתית של הרחוב והעיר עבורנו נובעת מתחושותינו המודעות והתת מודעות כלפי סך כל המרכיבים המצויים במרחב הציבורי. רוחבו של רחוב והצמחייה שנשתלה בו הם חתיכה אחת בפאזל הזיקה האישית למרחב ושאר החתיכות מורכבות מהאלמנטים הקטנים והגדולים, האנושים והדוממים, המונומנטליים והמזעריים הנמצאים במרחב כחלק מתהליך קבלת החלטות מוניציפלי, גחמה שכונתית, מענה ציבורי לצרכים ואף מזכרת אישית. לכל פרט במרחב הציבורי ישנה משמעות עבורנו והשיח אודות הפרטים הקטנים שמייצרים הבדל גדול בזיקה למרחב זה או אחר, רלוונטי היום יותר מתמיד.

הפח והפָחַת
בין אם אלו פחים רגילים או פחי מחזור, פחים הצמודים לבתים בגדלים שונים או פחים קטנים המשובצים לאורך טיילת, הפחים שם כדי להכיל את הפסולת שלנו. מעבר לתפקידם הברור מאליו, הם חלק בלתי נפרד מהמרחב. הם תופסים נדל"ן יקר של מדרכה, עמוד או קיר חיצוני והימצאותם או חסרונם משפיעים על רצוננו לשהות יותר או פחות במרחב מסוים - קורה שאנו נמנעים מלשבת במקום מסוים בגלל הקרבה לפח, או לחילופין מאוכזבים מכך שאין פחים בנמצא כאשר אנו מבקשים להשליך עטיפה של אוכל. פחים גדולים משתלטים על שטח מדרכה יקר - כאשר אין לפח גדול גומחה שתכיל אותו, הוא יכול לבטל מדרכה. בנראות פחים ישנה לפעמים גם אמירה עיצובית - לעיתים כחלק מהשלב התכנוני של טיילת או אזור ציבורי מסוים, בוחרים המתכננים לנקוט בקו אחיד של פחים מעוצבים ולפעמים אף לעצב אותם בעצמם. לרוב נמצא פחים במרחב הציבורי אשר גודלם לאו דווקא קשור לכמות הפסולת המדויקת המיוצרת באזור או למאפייני המרחב שבו הם מונחים. אלו יהיו פחים הלקוחים מתוך קטלוג, כמו למשל אשפתון "אלגנט", בייצור מפעל "דולַב", אשר בבעלות הקיבוצים דביר ולהב, ועל כן שמו. (פח הדולַב המוכר, הירוק הגדול בעל הדוושה מיוצר באותו המפעל, רבים שוגים וקוראים לו דולֶב בצירה) אשפתון ה"אלגנט" בעל יתרונות חומריים רבים – הוא עמיד, עשוי בהזרקת פלסטיק מתוחכמת מפולימר חזק, ניתן להשליך אליו זבל בקלות בגלל חור ההשלכה הגבוה ולפנותו בפשטות יחסית. אולם לרוב הוא מאבד "מהאלגנטיות" שלו מהר והופך לנקודה ירוקה של לכלוך תלויה על עמוד. מבחינה תכנונית הוא נחשב ל"רעש לבן" כיוון שאנחנו רגילים לראותו ממוקם במסות גדולות במרחב הציבורי ולכן לא שמים לב לכמה הוא שייך או לא לסביבה בה הוא נמצא. רוח עיצובית מושקעת ומנומקת של סביבה ציבורית מתבטלת למול נוחות השימוש והתפעול של הפחים. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

האם הפחים במרחב הציבורי אמורים לתת מענה לצרכי השלכת הזבל הבסיסיים שלנו בלבד? לא בהכרח. ישנם פרויקטים רבים אשר מעלים על נס את פחי הזבל ומעניקים להם מעמד של אובייקט ציבורי משמעותי, כמו למשל פחי ה BIG BELLY, מיזם שבמסגרתו פותחו פחים עם פאנלים סולארים שאוגרים אנרגיה סולרית לטובת תפעול העיר, ומכילים בקרים אשר שולחים אותות לעירייה על מנת להודיע לה מתי הפחים מלאים וכך נתיב רכב איסוף הזבל משתנה בהתאם למלאות הפחים ואנרגיה רבה של פינוי פחים שאינם מלאים מספיק, נחסכת. דוגמא נוספת היא פרויקט בשם WECUP, אשר מעודד אנשים לזרוק זבל בירידים ואירועים המוניים דרך מעורבות ציבורית  - השיטה שלהם היא דרך שני פחים שקופים אשר מייצגים שתי תשובות לשאלת סקר והפח המלא יותר הוא זה שמשפיע על תהליך קבלת ההחלטות. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



 

TMI – too much information
אנו מצויים בעידן של הצפת מידע. אנו חשופים להרבה מאוד אינפורמציה במדיות שונות והמרחב הציבורי הינו כר פורה להעברת מידע על המקומות המצויים בו ומה מתרחש בהם. באזורים רבים ברחבי הארץ בעלי חנויות, מסעדות ועסקים אחרים, ממלאים את המרחב הציבורי באינפורמציה שמבחינתם חשובה לאין שיעור עבור ההולכים ושבים. כך הם מנצלים את העובדה שאין בקרה או כללים ברורים לאופי וכמות השילוט בפתח של חנות או מסעדה ומשפיעים על נראות המרחב הציבורי. מידע כתוב יכול להיות גם דפי מודעה על עמוד, רישום בגיר על מדרכה, ריסוס על קיר ועוד. המוטיבים הגרפיים שמשתמשים בהם בפרסומים במרחב על מנת להביא לידיעת הציבור אירועים, מקומות ומידע שיווקי, יכולים להיות מינימליסטים ומעודנים או צעקנים ובוטים. כך נוצר ברחובותינו עומס חזותי ומילולי שאינו תורם לציבור ואף מייצר ערפול חושים המקשה עלינו לברור את המידע הרלוונטי לנו.

עומס חזותי יכול למנוע מאתנו לשהות פרק זמן ממושך באזור מסוים ולבלבל אותנו כאשר אנו מבקשים לספק צרכים בסיסיים (שירותים, אוכל) או למצוא מקום ספציפי. דרך התמודדות מקורית עם עומס גרפי ועם גודש אובייקטים בכלל במרחב הציבורי מובאת בספרון המאויר SIDEWALKS - A journal for exploring your city \ Kate Pocrass. הספר מציע הזדמנות למחקר עירוני אישי דרך כל מה שקיים בעירנו ואנו נוטים לקחתו כמובן מאליו - ריחות, כתמי עצים, חלונות ראווה וגם מוטיבים גרפיים. באחת הכפולות בספר מתבקש החוקר האורבני המזדמן לבחון, למפות ולציין סוגי גופנים (פונטים) שונים שמצויים במודעות ובשילוט ברחבי העיר וליצור מהם אלפבית מחודש שישקף את המגוון החזותי ביום מלא הגירויים הוויזואליים שעבר על התושב-החוקר. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יושבים על ה"ברזלים"
משמעות המילה "בַּרְזֶלִים" לפי מילון הסלנג של רוביק רוזנטל היא קרן רחוב, והוא מצוטט בהגדרת המילה את שירם של אבי מסיקה ורוני לוי מציאות מדומה – "אין ברירה סוחבים\ אבל שוב בסוף היום\ אני מוצא את עצמי יושב עם חברים על הברזלים"  – פשוט ונכון – ישיבה על הברזלים, שהם מעקות הברזל בקרנות הרחוב, על בטונדות שמונעות ממכוניות לעלות על מדרכות או על גדרות נמוכים מספיק שתוחמים חצרות של בתים, היא עניין של מה בכך עבורנו. לעיתים נעדיף לשבת על מדרגות בכניסה לבניין מאשר על ספסל לצידו, בגלל שהן מוצלות יותר או נוחות יותר. לפי וויליאם ה' וויט, שספרו "מקום בעיר – החיים החברתיים של המרחבים העירוניים הקטנים" הינו האורים והתומים לתכנון מותאם צרכים חברתיים, הגיוני מאוד לשבת היכן שישנו מקום ישיבה, גם אם הוא לא מוגדר, כל עוד זהו גוף מוגבה מעט שהגישה אליו נוחה. מרכיב חשוב נוסף אותו מציין וויט, הינו אפשרות הבחירה במקום ישיבה - ככל שיש לנו יותר אופציות לישיבה, בין אם מכוונות או ארעיות, כך אנשים רבים יותר ישבו בשטח ציבורי מסוים וירצו לבלות בו.

*LOVE FOR EVER*
ייתכן והייצוג הכי אישי שלנו במרחב הציבורי הוא כל מה שאנחנו משאירים אחרינו על גבי קירות, ספסלים, עצים או מדרכות למען יראו אחרים – ריסוסים וחריטות של שמנו, יצירותינו, המסר שלנו לעולם, מילות אהבה ושנאה ואזכור של היותנו במקום. ההשחתה הזו מנכסת עבור מי שנקט בה מרחב ודרכה הוא תובע עליו בעלות. המזכרת החרוטה או המרוססת ומעוררת המחלוקת הזו, מהווה חלק מהנוף העירוני, שמגיע ממקומות אמוציונליים ורצון להבעה עצמית, ואיננו תלוי תכנון או כוונה ראשונית לניכוס אזרחי דרך אובייקטים. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עיר גדולה – פרטים קטנים
הובאו כאן רק קמצוץ מהמאפיינים הנקודתיים המגדירים זהות עירונית בנוכחותם ובתגובות הציבור אליהם. העיר עמוסה בכל כך הרבה אובייקטים שהוצבו בה לאחר התכנון הראשוני, או כבדרך אגב, במהלכו. הבנת הזיקה למרחב הציבורי עוברת דרך תשומת לב לאותם פרטים הסמויים מן העין, שנראים במבט ראשון קטנים ולא משמעותיים אך יש מאחוריהם עולם שלם של ערכים, כוונות ובעיקר רגשות אנושיים. ההתבוננות המושכלת הזו חושפת את הסיפור המורכב והאמיתי של המרחב הציבורי וגם שלנו, התושבים המתנהלים בתוכו.  

הדוגמאות המצולמות שהובאו בכתבה זו לקוחות ממרכז הכרמל בחיפה, אזור בו אדריך סיור חדש בנושא עיצוב אורבני ביום חמישי, ה-29.12.16 כחלק מסיורי הסיירת סיורי אמנות
בסיור נתבונן ונחקור את המרכיבים העירוניים שמעצבים את נוכחותנו במרחב הציבורי. אציג את הסיפורים המרתקים, הגישות הפילוסופיות, התמות העיצוביות והאנקדוטות מאחורי הפרטים הקטנים שלרב לא שמים אליהם לב, אך יש להם חשיבות אדירה בתפיסתנו את המרחב הציבורי. דרכם, נכיר את העיר ונבחן את המציאות העירונית המגוונת, המרובדת והאמיתית.

 

מיכל דרעי-וימן היא מעצבת אורבנית, מקימת סטודיו מלח, חיפאית ומדריכת סיורי העיצוב האורבניים בסיירת סיורי אמנות.

Please reload

חזרה לאתר הסיירת

אל תחמיצו אף פוסט!

פוסטים אחרונים

עקבו אחרינו

  • RSS - Black Circle
  • Facebook - Black Circle
  • Google+ - Black Circle
  • Instagram - Black Circle
Please reload

אמנות רחוב, גרפיטי, אמנות אורבנית, אמנות רחוב בישראל, גרפיטי בתל אביב, גרפיטי בחיפה, הסיירת בלוג, תרבות אורבנית, אורבניזם, אמנות חברה וסביבה.

תגיות

Alternative Tel Aviv alternativetlv@gmail.com
© 2013 Yael Shapira All Rights Reserved

הסיירת סיורי אמנות tours@hasayeret.co.il
© התשע"ג - 2013 יעל שפירא כל הזכויות שמורות